חרצית / חרצית ראש

חרצית

פרחי חרצית הם הפרחים האחראיים על המרבדים הצהובים שמעטרים את ארצנו בתקופת האביב שאחרי הגשמים. הם נחשבים לפרחים נפוצים מאוד בישראל, הגדלים כמעט בכל אזור, בשדות ובצידי דרכים, ומפיצים ריח עז ואופייני. מראה פרח החרצית וצבעיו מזכירים שמש, ומכאן אולי מקור השם חרצית, על שם אחד משמותיה הנרדפים בעברית של השמש – חרס.

סיווג סיסטמטי

חרצית או בשמה הלועזי Chrysanthemum, היא סוג של פרח חד שנתי, ממשפחת המורכבים. בסוג זה של פרחים, נכללים למעלה מ-200 מינים, הפזורים ברחבי הארץ באזורים הממוזגים. בין שלל מיני החרציות, ניתן להבחין במין חרצית עטורה (שהוא המין הנפוץ ביותר בישראל), בחרצית הגננים, חרצית דביקה, חרצית השדות, חרצית לבנת פרחים וחרצית השיחים.

תיאור מורפולוגי ומבנה הפרח

כלל סוגי פרחי החרצית, ערוכים בקרקפות אשר מרכזן מכיל פרחים צינוריים (דו מיניים), והיקפן מכיל פרחים לשוניים (נקביים או עקרים). גבעולי החרצית חלולים, עלי הכותרת של החרצית משוסעים למראה של אונות דקות ומחודדות, מתכופפים במהלך הלילה (נסגרים), ונפתחים במהלך שעות האור של היום.

רבייה

תהליכי הרבייה של פרחי חרצית מתבצעים באמצעות האבקת חרקים שונים. מועד הפריחה העיקרי של פרחי החרצית הוא בין החודשים מרץ למאי (תקופת האביב), אולם לעיתים ישנה פריחה מוקדמת כבר בחודש פברואר. במרבית המקרים, פריחת חרציות מתרחשת במרבדים צפופים, בריכוזים בלעדיים, ובאדמות עשירות בחנקן.

צבעי הפרח

צבעי החרצית הנפוצים והמוכרים ביותר הם צהוב – כתמתם, אולם במינים שונים ניתן להבחין גם בפרחי חרצית בצבעים של לבן או אדמדם.

פולקלור

צמח החרצית זוכה לשימושים רבים ולאהדה מרובה בקרב תרבויות העולם השונות. ביפן למשל חרצית מופיעה בסמל הלאומי של הארץ, נפוצה ברחבי הגנים היפניים ואף מסמלת חג יפני מוכר. לפי הרפואה העממית של הקהילות הדרוזיות, הרתחת עלי הכותרת הצהובים של החרצית במים ושתיית המשקה שנוצר, משמשת כתרופה המסייעת לכאבי בטן, להורדת חום ולהפסקת שלשולים.

בנוסף, ערבים ודרוזים נוהגים להשתמש בעלי חרציות לצורך הכנת סלט. כמו כן, הואיל והחרצית מכילה חומרים רעילים לחרקים (הנקראים פיראתרינים) משתמשים בפרחי חרצית גם בתור קוטלי חרקים.

סוגי פרחים נוספים

בחר עיר
למשלוח פרחים:
הצטרפות
למועדון לקוחות
לקבלת הטבות
בחירת זר
ב-60 שניות